אגס טחון או ארטישוק ירושלמי

ארטישוק ירושלמי הופיע ברוסיה לאחרונה יחסית, רק לפני 400 שנה. הוא הגיע אלינו מצפון אמריקה, שם הוא עדיין נמצא בטבע. ברוסיה הוא גדל רק כיבול מספוא, מזון ותעשייה. מוכר יותר בשם "אגס אדמה" ו"ארטישוק ירושלמי ". לפעמים ארטישוק ירושלמי התבלבל עם תפוחי אדמה, בהתחשב באחד הזנים.

עשב רב שנתי. מתייחס לסוג הצמחים הפקעות מהסוג חמניות ממשפחת אסטרוביה. גובהו יכול להגיע לשני מטרים. יש לה מערכת שורשים חזקה עליה מתפתחים פקעות.

ההרכב הכימי של ארטישוק ירושלמי דומה לזה של תפוחי אדמה. התכונות התזונתיות ומתחם ויטמין-מינרלים הכלולים באגס אדמה עדיפים פעמים רבות על אלו של ירקות. תכולת הסוכר בארטישוק הירושלמי תלויה בזמן הקציר של הצמח.

ישנם כ -300 מינים שונים והכלאות של אגס האדמה בעולם. הם נבדלים בגודל ומספר הפקעות, בצמחייה ובקישוט. זנים פופולריים יותר ברוסיה: אדום, לבן, עניין, סקורוסיפלקה, נחודקה, פאטאט, ואדים, לנינגרדסקי, צפון קווקזי, מייקופ ועניין.

התנאים לגידול ארטישוק ירושלמי דומים במובנים רבים לגידול תפוחי אדמה. זה לא תובעני ועמיד בחורף, פוטופילי וסובל בצורת היטב. צומח בדרום ומרכז רוסיה. מופצות על ידי פקעות. זרעים בנתיב האמצעי ובצפון לא נובטים.

כל אדמה מתאימה, אך עדיפות על קרקעות חרסיות קלות וחוליות עם לחות טובה. רק קרקעות מלוחות חומציות חזקות, רטובות מדי, לא יעבדו. אגס אדמה אוהב דשנים מינרליים וחומוס.

הערך החשוב ביותר של ארטישוק ירושלמי הוא פקעות. הם משמשים למאכל על ידי אנשים ומאכילים בעלי חיים. הם נאכלים גולמיים ומטוגנים. כדאי לאחסן אותם באדמה. הפקעות החפורות אינן מאוחסנות זמן רב. ארטישוק ירושלמי באדמה נשאר עד -40 מעלות צלזיוס.

מספוא מעורב, סילוב, חציר וקמח דשא מיוצרים ממסה ירוקה. הגבעולים מייצרים מיץ המשמש לייצור מולסה. ניתן לגדל ארטישוק ירושלמי כצמח נוי ליצירת משוכות.