לבנדר - הנשמה הריחנית של הגן
שמו של צמח זה מקורו במילה "שטיפה", מכיוון שאפילו הרומאים הקדומים הוסיפו לבנדר למים בזמן הרחצה. עד כה הוא נותר אחד מפרחי השמן האתרי הפופולריים ביותר, המשמש בכל מקום ובכל מקום. בקוסמטיקה לבנדר מוסיף ארומה לשמפו, ג'ל, סבון או בשמים. קומפוזיציות בושם איתה מובחנות בארומה קרירה רפה ומתמשכת. בתקופה מסוימת היא הייתה פרח של הים התיכון, הודו והאיים הקנריים. אך עם התפתחות תעשיית הבשמים, לבנדר החל להיות מבוית וגדל בכל רחבי העולם. במיוחד במולדת הבשמים המעודנים - בצרפת.
ישנם סוגים שונים של צמח זה: כותנה, ים, לבנדר מרפא. מעניין שאמנם הפרח אינו מגיע לגובה של יותר מ -80 סנטימטרים אך שורשו יכול להיכנס לעומק 4 מטרים לתוך האדמה. אתה יכול לדמיין איזו מערכת שורשים חזקה ?!
בנוסף לארומתרפיה, בעזרתו הלבנדר חוסך ממיגרנות, מקל על עייפות ומתח, הוא גם דוחה עש טוב למדי. אז אתה יכול לשים בבטחה שקיות של עשב מיובש זה בארון או בשידת המגירות שבהם נמצאים בגדים ומצעים.
לשים שקית כזו עם לבנדר עצמו או תערובת צמחים מורכבת, תירדם כמו תינוק ותתעורר נמרץ, רענן, נח. אל תזלזלו בכוחם של ריחות טבעיים. שמן אתרי לבנדר טבעי משמש גם ברפואה העממית כתרופה אקטואלית מרפאת פצעים, שיכולה אפילו להילחם באקנה.
הצמח לא יומרני לחלוטין לטיפול, קשוח ומעדיף קרקעות דלות, כאשר מי התהום אינם שוכבים קרוב מדי לפני השטח. לבנדר אינו גדל על קרקעות כבדות, הוא אוהב שפע של אור וחום.
ניחוח הלבנדר מוכר כנראה לכולם. חבל שמעולם לא ראיתי את הצמח עצמו. ומהעש שמנו פעם נרות ריחניים עם לבנדר, שהובאו מ- Fr. באלי. אם לשפוט לפי העובדה שכל חפצי הפרווה והצמר נותרו על כנם, כלי כזה עזר לנו.