צמח הלבנדר יאיר כל גן

צמח הלבנדר הוא שיח עמיד כפור כבד, שהיה ידוע מזה זמן רב וכבר מזמן נעשה בו שימוש נרחב למטרות שונות. לבנדר פופולרי כתרופה ארומטית, כתרופה לחרקים שונים, כתרופה ולבסוף כצמח יפה לגינה.

צמח הלבנדר גדל מצוין באמצעות זריעה עצמית, נטיעת זרעים או דרך ייחורים וחלוקת השיח. קשיים בזריעת אזוביון מתרחשים עקב העובדה שזרעי לבנדר לזריעה חייבים להיות שחורים, כלומר בשלים, ויש צורך גם לרובד אותם, כלומר לזמן מסוים יש להחזיק את הזרעים בסביבה קרה ולחה. בגלל זה, עדיף לזרוע זרעי לבנדר בנובמבר, ואז הזרעים ינבטו בצורה מושלמת באביב.

אם כבר יש שיח לבנדר בגינה, אתה צריך לחתוך גזרי אורך של לפחות שבעה סנטימטרים מזרדים ירוקים חדשים בתחילת הקיץ, להסיר את כל העלים מלמטה, לטבול כל קצה בחומר שורש מיוחד ולהניח את הגזרי בסיר מלא בחול רטוב או אדמה קלה עם כבול. לאחר מכן, גזרי הלבנדר מכוסים בנייר כסף ומוסרים מדי יום לאוויר. כאשר הגזרי שורשים היטב, יש להשתילם בחדר תינוקות, ובאביב יש לשתול הכל בגינה, במקום קבוע שנבחר עבורה.

יש לזכור כי לבנדר אינו אוהב יותר מדי לחות, הוא מעדיף מקום שטוף שמש ואדמה גירנית ועשירה בחומוס. עם זאת, לבנדר הוא צמח יומרני מאוד, הוא יכול לגדול היטב בקרקעות שונות עם טיפול מינימלי ואפילו ללא האכלה מיוחדת.

איסוף פרחי לבנדר הכרחי כאשר כל הפרחים כבר נפתחו במלואם, בתקופה זו הלבנדר הוא דקורטיבי ביותר ומשדר ארומה ריחנית חזקה. פרחים נאספים בצרורות קטנים ונתלים במקום חשוך ומאוורר.

פריחת לבנדר מיוני עד יולי, צמח הלבנדר דורש גיזום קבוע, באביב לחלקו הצבוע של הצמח, בקיץ - תפרחות, בגלל זה הלבנדר ייראה דקורטיבי יותר, אחת לשש שנים שהשיח צריך להתחדש - חותכים את השיח לשבעה סנטימטרים מהקרקע, אולם לא לחלקים המרובים ביותר, אחרת הצמח ימות.